החלטה בתיק בש"א 11539/07

1.                   לפני מספר עניינים הדרושים להכרעה. האחד בקשת המשיבים, הם הנתבעים למחוק סעיפים מכתב התביעה, בש"א 11649/07 מחמת קיום של הליך אחר בין הצדדים. השני, בקשת המבקשים הם התובעים לחייב את הנתבעים בהשלמת הליכי ביניים של גילוי מסמכים ושאלונים, בש"א 11539/07.

אקדים ואומר, כי לאחר שהתקיימה בתיק ישיבת קדם משפט, ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות בתיק לרבות בבקשות האמורות, דעתי הינה שיש להורות על עיכוב התובענה עד לאחר סיום ההליך שבין הצדדים בבית הדין האזורי לעבודה וכפי שציינתי במהלך הדיון.

2.                   התביעה נשוא הבקשות עניינה בטענת התובעת 1 (להלן: " התובעת") ומנהלה ובעליה, התובע 1 (להלן: " התובע"), להפרות ההסכם שבין הצדדים ובנוסף מצגי שווא שהוצגו על ידם טרם ההתקשרות.

התובע רכש באמצעות התובעת את פעילות חברת רונדופלס בע"מ, שעסקה בתחום ייצור הפלסטיקה, במסגרת הסדר נושים של האחרונה (להלן: " החברה"). החברה הייתה בבעלות וניהול של הנתבעים, אב ובנו, ולימים נקלעה לקשיים. במסגרת הליך הפרוק של החברה, הושג הסדר נושים אשר בגדרו נחתם ביום 11.11.02 הסכם בין התובע 2 לבין הנתבעים (להלן: " ההסכם"). לפי ההסכם ישתפו הצדדים פעולה בהבראת החברה, כאשר התובע 2 ישקיע בה בעצמו או באמצעות גוף מטעמו, סכום ניכר של מאות אלפי דולרים, ואילו הנתבעים שהצהירו על יכולות החברה לרבות תפוקות ייצור, התחייבו לעבוד בה, להעביר לה את כל הידע הדרוש לפעילותה לרבות נוסחאות כימיות ותבניות לייצור המוצרים, הוראות בדבר הפעלת המכונות ועוד. בנוסף הוסכם כי לתובע או מי מטעמו יוקנו 51% מהזכויות בחברה והניהול בה ואילו לנתבע 1 יוקנו 49% מהזכויות בחברה. התובעת היא התאגדות של התובע שבצעה את ההשקעה בחברה. לאחר חתימת ההסכם, אישור הסדר הנושים והשקעה ראשונית של התובעים בחברה, החלה האחרונה בפעילותה במתכונת החדשה וכמתחייב לפי ההסכם.

3.                   לעמדת התובעים הפרו הנתבעים את התחייבויותיהם הקבועות בהסכם ובנוסף התברר שהמצגים השונים שהציגו לפני התובעים כיכולת החברה ועוד הינם מצגי שווא. ביתר פירוט, התובעים טוענים כי הנתבעים לא שיתפו פעולה ולמעשה מכשילים את פעילותה, הם מסרו נוסחאות ייצור שגויות שגרמו להשתקת פעילות מכונות הייצור של החברה תוך בזבוז משאבים ניכרים, הנתבע 1 התייחס באופן מחפיר לעובדים וגרם לפיטורם של אלה והדף ניסיון של מי שלא  ממקורביו לתקן את התקלות. מוסיפות התובעות וטוענות כי התגלו ליקויים בקווי הייצור שמנעו פעילות תקינה של מכונות הייצור כאשר הנתבע 1 אף סירב למסור את ספרי המכונות לצורך תיקונן. בנסיבות אלה, הגישו התובעות את התביעה שלפני במסגרתה עתרו למתן סעד הצהרתי לפיו מניות הנתבעים בחברה שייכות לתובעת ובנוסף לחייב את הנתבעים להשיב את הסכומים שהשקיעה התובעת בחברה, לשלם לתובעים פיצויים, הוצאות ועוד.

4.                   במקביל, הגישה החברה תביעה נגד הנתבעים בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו, בתיק עב' 3712/05 (להלן: " התביעה בבי"ד לעבודה").החברה מעלה בתביעה בבי"ד לעבודה טענות המבוססות על אותה תשתית עובדתית נשוא התביעה שלפני. בין היתר נטען בתביעה בבי"ד לעבודה שהנתבעים לא העבירו את הידע ואת הפעילות לחברה, לא שיתפו פעולה כנדרש, לא מסרו את נוסחאות הייצור, מסרו נוסחאות ייצור שגויות, מנעו מאחרים להסדיר את פעילותן התקינה של המכונות (סעיפים 33-37 לכתב התביעה). עוד נטען כי המצגים שהוצגו עובר להעסקתם של הנתבעים בחברה, כפי שצויינו בהסכם, הם מצגי שווא. בכתב התביעה בבי"ד לעבודה עותרת החברה חייב את הנתבעים להשיב לה את עלות העסקתם על ידה, אובדן הרווחים כתוצאה מהתנהגותם, הוצאות שנגרמו לה לצורך גיוס כוח אדם חלופי, אחזקה, ועוד.

5.                   אציין כי הנתבעים הגישו תביעות נגד החברה לבית הדין לעבודה ביחס למגיע להם ממנה כאשר במסגרת זו אף הוטל עיקול על נכסי החברה שאף לגביו קיימות טענות של החברה באשר לנזקים שגרם לה שלא כדין לגרסתה.

6.                   בישיבת קדם המשפט שהתקיימה לפני, הבהרתי כי לטעמי קיימת כפילות מסוימת בין התביעה נשוא החלטתי לבין התביעה בבי"ד לעבודה, הן באשר לפלוגתאות והן באשר לסעדים, תוך שהצבעתי על חשש מפסיקות סותרות. בנסיבות אלה הצעתי לצדדים לשקול הגשת בקשה לעיכוב הליכים באחת התובענות.

בקשה כאמור הוגשה על ידי התובעים לבית הדין האזורי לעבודה לה התנגדו הנתבעים, אשר סברו כי אין בקיום ההליכים המקבילים כל  מניעה.

הבקשה לעיכוב הדיון נדחתה על ידי כב' השופטת גילצר כץ. בהחלטת בית הדין האזורי לעבודה מיום 17.6.07 נאמר כי גם לדעת בית הדין קיימות פלוגתאות משותפות בין שני ההליכים וקיימת אפשרות שהערכאות השונות יגיעו למסקנות עובדתיות שונות. עם זאת הגיע בית הדין האזורי לעבודה ל מסקנה כי אין מקום לעכב התובענה לפניו שכן כל עוד לא הוכרעו הסוגיות העובדתיות שבמחלוקת בבית הדין ובבית המשפט, אין מקום להידרש לשאלת השתק פלוגתא. בית הדין האזורי הוסיף כי מאחר וההליך לפניו מתקדם מההליך לפני, אזי עיכוב התובענה לפניו יהיה משום פגיעה בבירור מהיר של התובענות.

בכל הכבוד, איני רואה עין בעין עם החלטת בית הדין האזורי לעבודה ולו מהטעמים עליהם הצביעה כב' השופטת גילצר כץ בהחלטתה. אוסיף כי שאלת עיכוב הליכים מחמת היות תלוי ועומד הליך אחר, נבחנת עוד טרם הכרעה בסוגיות העובדתיות בשני ההליכים שכן לטעמי די אם קיימת לכאורה זהות העלולה להביא לפסיקה סותרת בין שתי הערכאות יש מקום לעכב ברור אחת מהן על מנת למנוע תוצאה בלתי רצויה זאת ואין מקום להמתין עד להכרעה בפועל כפי שסבור בית הדין האזורי לעבודה. זאת ועוד, יש בדבר גם בזבוז משאבים משפטיים מיותרים. ראיתי להפנות בהקשר זה להלכה הפסוקה המורה כי כאשר קיימת עילות משותפות בין שתי תובענות ואפילו לא זהות, יהיה מקום לשקול עיכוב אחת מהן מחמת "הליך תלוי ועומד". בהקשר זה ראה רע"א 9/75 שיך סולימן אל עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל , פ"ד כט (2) 477, בעמוד 481:

            " לענין זהות העילות, אין זה הכרחי, שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל הענינים

העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא, כאמור, שבשתיהן עומדת לדיון

אותה סוגיה מהותית".

עוד אפנה לספרו של השופט גורן, " סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית עמוד 93, ולפיו אין הכרח בזהות העילות לשם העמדת הליך אחד עד לבירור ההליך האחר, כאשר הטעם לכך הינו מניעת הכבדה מיותרת כמו גם הטרדה של בית המשפט בהליך כפול, וכן מניעת פסיקות סותרות. בהקשר זה יפים דברי בית המשפט בעניין רע"א 9/75 הנ"ל:

" אין להכביד על בתי - המשפט בדיון מקביל באותה שאלה מהותית , שאם לא כן , שני בתי - משפט יצטרכו לשמוע בנפרד ראיות דומות וטיעונים דומים , ואף עלולים הם באותו ענין להגיע לתוצאות הפוכות".

      ראיתי להצביע בין היתר על כך ששתי הערכאות יידרשו כאחד לסוגיית מהותיות ובכללן האם קיימו הנתבעים את ההתחייבויות שנטלו על עצמם בהסכם ובכלל זה בדבר העברת המידע כנדרש לחברה כמו גם לשאלת הסעד הכספי הנתבע בשתי התביעות באשר לאובדן הרווחים שנמנע מהחברה ובעקיפין לתובעת שלפני בתור בעלת מניות עיקרית בה.  למותר לציין כי לא ניתן לשלול תוצאות סותרות בהכרעות המושתתות על אותה מסכת עובדתית.

7.                   מסקנתי אף נתמכת בעמדת הנתבעים בבקשה שהגישו לפני שכן בניגוד להתנגדותם לעיכוב הדיון בבית הדין האזורי לעבודה, עתה, טוענים הם שיש למחוק סעיפים מכתב התביעה שלפני זאת מאחר ולטעמם יש למנוע בעניינים מסויימים המשותפים לשתי התביעות, כפל התדיינות וסיכון של קביעת ממצאים עובדתיים סותרים בשתי הערכאות, זאת כאמור באותם סעיפים שמבקשים הם למחוק. יש בבקשה משום טעם לפגם ואף התנהגות בלתי ראויה של הנתבעים אשר העדיפו לא לעכב את התובענה בבית הדין לעבודה כאשר בעת ובעונה אחת הם טוענים שקיימת זהות מסויימת בין התביעות ויש מקום למחוק חלק מסעיפי התביעה שלפני וכעולה מהבקשה שהם עצמם הגישו. תמהני הכיצד מתיישבת עמדת הנתבעים בבקשה שלפני עם התנגדותם לבקשת התובעים לעיכוב הדיון בבקשה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה.

אף לגופו, מחיקת הסעיפים להם עותרים הנתבעים אינה אלא בגדר פיצול מלאכותי שאין בו כל ממש. הנתבעים מכוונים בבקשתם לכך שהדיון בבית משפט זה יתייחס רק לאירועים שקדמו לכריתת ההסכם ואילו הדיון בבית הדין האזורי לעבודה יתמקד אך ורק באירועים אשר לאחריו, שכן הא בהא תליה. גם בתיק לפני יש צורך בבירור התנהגות הצדדים לאחר ההסכם ואין די בבירור הנעשה קודם לו שכן שעה שנטען שהתברר בדיעבד שהמצגים שהציגו הנתבעים כלפי התובעים היו מצגי שווא כמו גם שהפרו את התחייבותי הם על פי ההסכם אין מנוס אלא לבדוק את התרחשות האירועים גם לאחרי כריתת ההסכם. זאת ועוד, מחיקת הסעיפים המבוקשים, תגרום לתביעה להיות חסרת תשתית עובדתית ובאופן שייוצר פער בהתרחשות האירועים ויגרם נתק כרונולוגי חשוב.